Guerlain Rouge G de Guerlain Le Brillant B21 Bianca - Review and Photos

בשבוע שעבר סקרתי פה שפתון אחר מהסדרה הזו (ניסיתי להכניס לינק ישיר, אבל זה מפיל לי את הדפדפן), והיות והאהבה שהתפתחה ביני לבינו היתה כזו מדהימה, החלטתי להקריב 39 יורו נוספים על מנת לרכוש לי גוון נוסף.

הגוון החדש הוא Bianca, והוא גוון קורלי מהמם, מאוד מאוד מדויק ונכון. מה זאת אומרת מדויק? זה אומר שהוא לא אדום מדי, לא ורוד מדי, לא כתום מדי. בדיוק באמצע. 

כמו השפתון הקודם שסקרתי פה, גם פה המרקם די לחותי, אבל יש לי הרגשה שהפיגמנט של השפתון הזה מעט יותר חזק. על השפתיים מתקבל מראה מחמיא מאוד, טבעי, יומיומי. הוא מאוד נעים ולא מרגיש כבד. הוא גם לא מייבש את השפתיים אלא שומר על הלחות שלהן.

לגבי העמידות - שוב, צריך לקחת בחשבון שלא מדובר פה בשפתון שאמור להיות עמיד. עליי אישית הוא עמיד כל עוד אני לא אוכלת, למשל. בזמן האוכל הוא יורד ועל השפתיים נשאר גוון אדום-ורוד לא מי יודע מה מחמיא. מצד שני, אם אני הולכת למסעדה, אז ברור שאני לוקחת איתי את השפתון בתיק על מנת לחדש אותו.

כנראה שלעולם לא אשבע ממוצרי השפתיים של גרלן, אבל השפתון הזה באמת באמת מדהים!

MAC Too Fabulous Creemsheen Glass - Photos and Review

From top to bottom: Loud & Lovely, Deelight, Double Dare

קולקציית Too Fabulous של מאק זו קולקציה המכילה 9 גלוסים במרקם קרימשין גלאס (כולם יכנסו לקולקציה הקבועה), 6 תוחמי שפתיים (5 מתוכם מוגבלים, השישי קבוע) ועוד 6 סמקים מינרלים, מוגבלים.

אישית, לא התלהבתי מהסמקים. הם לא מספקים לי שום חידוש ומראה הפאזל שלהם לא גרם לי לרצות לרכוש אותם. את תוחמי השפתיים המוגבלים רכשתי, כי הגוונים באמת חדשים ושימושיים (ועל כך בפוסט נפרד), ומהגלוסים רכשתי 3 גוונים.

את הגלוסים בגוונים Boy bait ו-Partial to pink יש לי כבר מאז שהם יצאו בפעם הראשונה, ואני מאוד אוהבת את המרקם שלהם. המרקם מאוד נעים על השפתיים, לא כבד, לא דביק, ועדיין עמיד יחסית. אני גם אוהבת את הברק המיימי הנקי שלהם. החסרון של שני הגוונים הנ"ל הוא שהפיגמנט שלהם מאוד מאוד חלש ועליי אישית בקושי נראה. 

מבחינה של הגוונים החדשים מאוד אהבתי (בנוסף על אלו שרכשתי) גם את Just Superb, אבל הוא דומה מאוד לאלו שכבר יש לי, אז ויתרתי. גם האחרים יפים, אבל היות והם נכנסים לקולקציה הקבועה, אין מה למהר לרכוש.

הערה קטנה - כמות החומר בגלוסים מאוד קטנה, ואל תתפלאו אם אחרי שבועיים של שימוש חצי מהמוצר ייגמר. ככה מאק רוצים, כנראה..

הגוונים שרכשתי הם:

Loud & Lovely - בטיובה הוא נראה גוון ורוד בזוקה, אבל על השפתיים הוא מתקבל הרבה הרבה יותר טבעי. לדעתי גוון מהמם, המוסיף קצת חיים לשפתיים, אבל מבלי לזעוק לשמיים.

Deelight - גוון טבעי הורס! ורוד מעושן קלאסי, דומה מאוד ל-Ample pink אבל מעט יותר ורוד ממנו. אני מאוד מאוד אוהבת אותו ומרוצה מהקניה שלו.

Double Dare - הגוון הכי מפתיע בקולקציה הזו, כי הפיגמנט שלו פשוט חזק וכמעט אטום על השפתיים. זהו אדום-ורוד כהה וגם על השפתיים הוא יוצא כהה. עוד גוון מנצח, לדעתי.

From top to bottom: Double dare, Deelight, Loud & Lovely

בסך הכל המלצה חמה חמה, למרות הכמות הזעומה. 

NARS Niagara Lipstick and Dolce Vita Lip Gloss - Review and Photos

חברת NARS הצליחה ליצור הרבה באז סביב הסמקים הקרמיים וצלליות הלילה שלה, ויש הרגשה ששאר המוצרים קצת נזנחו. בעבר ניסיתי כמה ממוצרי השפתיים של החברה ולא מאוד אהבתי, אבל זה בגלל שבחרתי במוצרים הלא נכונים. בשנה האחרונה יצא לי להתנסות בכמה גלוסים ושפתונים, והתאהבתי לחלוטין.

המוצרים החדשים שרכשתי ממשיכים במסורת - מעולים. בניגוד לשפתונים של מאק, על השפתונים של נארס לא רשום מה המרקם שלהם, כך שתמיד תמיד עדיף להציץ קודם באתר החברה כדי לוודא מה אמורים לקבל. את מרקם הסמי-מאט של החברה אני פחות אוהבת, כי הוא קצת כבד לי אישית על השפתיים וגם קצת מייבש. מרקם ה"שיר" שלהם מאוד מוצלח ודי מקביל למרקם הלאסטר של מאק, רק עם יותר פיגמנט. השפתון החדש שניסיתי הוא במרקם סאטין, שמזכיר מאוד את מרקם הסאטן של מאק - פיגמנט טוב, עמידות גבוהה, גימור טבעי. 

הגוון של השפתון Niagara מוגדר באתר החברה כקורל ורדרד ואני די מסכימה עם ההגדרה. זה בהחלט כוון קורלי, אבל נוטה יותר לכיוון הורוד מאשר לכיוון הכתום. הגוון יחמיא לכל אחת בעצם, כי הוא נראה מאוד טבעי על השפתיים. זהו גוון חי, אבל לא יותר מדי בוהק ולא יותר מדי נוכח. כל אחת תוכל להרגיש איתו נוח. חבל שהמצלמה שלי לא מצלמת טוב צילומי תקריב, כי הייתי שמחה להראות לכם איך זה נראה על השפתיים. לצערי, תיאלצו להסתפק בסווצ'ים על היד. העמידות של השפתון הזה מדהימה, ומה שאני אוהבת בו זה, שגם כשהוא מתחיל טיפה לרדת, השפתיים לא מקבלות גוון ורוד לא מחמיא, אבל יותר אדמדם-טבעי. הגימור הוא גימור טבעי - לא מאט ולא מבריק והפיגמנט (כפי שכתבתי למעלה) טוב, אבל לא מוגזם. 

גם בתחום הגלוסים החברה מציעה מרקמים שונים, אבל הבעיה היא שהם לא מצויינים באתר. לכן - צריך פשוט לנסות. יש להם גלוסים במרקם שקפקף ועדין, ומצד שני גלוסים עבים, עמוסי פיגמנט, שנראים ממש כמו שפתון מאוד לחותי. 

הגלוס Dolce Vita שייך לקטגוריית הגלוסים העבים. הוא יוצא אטום לגמרי על השפתיים, בניגוד לרוב הגלוסים בשוק. האמת היא שהגלוס הזה היה הימור - ברשותי גם השפתון באותו הגוון (שנחשב ל-Best Seller של החברה), ואני לא מתה עליו. משום מה הגוון שלו לא מתלבש עליי טוב. הגוון של הגלוס מתואר באתר כורוד מאובק עדין (Sheer dusty Rose) ואני מאוד לא מסכימה עם ה-Sheer, כי הוא יכול לתת אשליה כאילו מדובר בגלוס שקפקף. ולא זה המקרה..

את הגלוס הזה אני ממליצה להניח עם תוחם, כי המרקם שלו כבד ועלול לנזול מעבר לגבולות השפתיים, בעיקר כשמדובר בנשים מבוגרות.. הוא מעניק לשפתיים מראה טבעי רטוב ביותר. עדיף להתחיל עם מעט חומר ולהוסיף במידת הצורך, כי המרקם סמיך ביותר (אבל לא דביק). העמידות בסדר, אבל כמובן שמדובר בגלוס, אחרי הכל.

אישית, התחברתי מיידית לגלוס הזה כי אפשר ללבוש אותו לבד אבל גם מעל כל מוצר שפתיים אחר לצורך קבלת מראה שונה לחלוטין.

הנה סווצ'ים של שני המוצרים - התמונה הראשונה צולמה בתוך הבית והשניה בחוץ. מימין - הגלוס, משמאל - השפתון.

לסיכום - אהבתי וממליצה.

Clinique - Black Honey Lipstick and Gloss

כל קוראת בת 30 ומעלה ודאי זוכרת בנוסטלגיה את שפתון ה-black honey המיתולוגי של קליניק. אני אישית זוכרת, שזה השפתון שלבשתי בכל שנות התיכון שלי, בהיחבא, כי אמא שלי לא הרשתה לי להתאפר.

ואז יום אחד הוא נעלם מהמדפים, ומאז אבדו עקבותיו.

לפני מספר חדשים החליטו בקליניק לחדש את השפתון הזה, ואפילו באריזתו המקורית. זה השפתון היחיד שלהם באריזה הזו, אגב. שמו המלא של המוצר הוא Almost Lipstick 06 Black Honey. חיפשתי את השפתון באירופה ולא מצאתי אותו, כך שייתכן והוא נמכר בארה"ב בלבד. המחיר היה זול יחסית, באיזור ה-15$.

הגוון נראה כמעט שחור באריזה, אבל בגלל שהמרקם הוא מאוד ג'לי-לחותי ובגלל שזה "אולמוסט ליפסטיק", הוא מתקבל מאוד טבעי על השפתיים. הוא נותן מראה ורדרד טבעי וחי, משהו בסגנון של "הרגע אכלתי ארטיק דובדבן". השפתיים מקבלות נגיעה של צבע, מראה שקפקף ומחמיא. לשפתון יש ריח מעט דובדבני, ובגלל שהמרקם ג'לי מעט (די מזכיר את הגלוס וולופטה של איב סן-לורן), הוא נמרח בצורה רכה ומהירה.

הבעיה היא, שעל השפתיים המאוד בהירות שלי השפתון מתקבל קצת אנמי וחסר חיים, מעט חסר פיגמנט. הוא ורדרד מדי וברגע שהוא מתחיל לרדת, הוא משאיר את השפתיים עם הכתמה לא הכי מחמיאה. העמידות שלו די נמוכה, בגלל המרקם הלחותי. 

כשאני רוצה לשפר את מראה השפתון, אני תוחמת את כל שטח השפתיים עם התוחם soar של MAC. במקרה כזה העמידות משתפרת פלאים, והמראה יותר עמוק, מודגש ומחמיא.

לדעתי, השפתון הזה ייראה פיצוץ על בחורות עם שפתיים אדומות עסיסיות. עליי הוא לא בהכרח משאיר את רישומו.

המוצר השני שאסקור פה הוא הגלוס באותו הגוון, שנמכר ברשת Sephora בלבד. שמו המלא - Superbalm moisturizing gloss 16 Black Honey. כמו השפתון, גם הוא נראה על השפתיים הרבה הרבה יותר בהיר מאשר בטיובה. הגוון המתקבל הוא דובדבני-רטוב. אני אישית לא מתה על המרקם של המוצר הזה של קליניק, כי לדעתי הוא מעט דביק. לא סוף העולם, אבל לא המרקם האהוב עליי. מצד שני, הגלוס הזה מתקבל על השפתיים שלי כל כך מדהים, שאני מוחלת לקליניק על המרקם. השפתיים נראות עסיסיות, בעלות גוון טבעי מחמיא וברק בריא. הגלוס הזה אמור להיות גם בעל תכונות טיפוחיות, אבל קשה לי להתייחס אליהן.

מצטערת שאין תמונות של המוצרים האלו על השפתיים שלי, אבל ניסיתי לצלם ולא התקבלה שום תמונה ראויה. אז קבלו את גב כף היד שלי, בתאורת חורף גרמנית. הגלוס למעלה, השפתון למטה.