קולקציית האביב-קיץ הנוכחית של OPI נקראת קולקציית טקסס. מבחינתי, הקולקציה הזו מתחלקת לשלושה חלקים ברורים - 5 לקים שהם בדיוק הטעם שלי, 4 לקים שהם ממש ממש לא הטעם שלי, ועוד 3 שאני בעקרון אוהבת, אבל יש לי דברים דומים ואני לא ממש זקוקה להם (תחת הקטגוריה הזו נכנסים הלקים בגוון כתום, כחול וירוק).
ה-5 שאני אוהבת נמצאים כולם על הסקאלה האדומה-ורודה-סגולה ואת כל החמישה רכשתי.
הלק בתמונה למעלה נקרא Houston we have a purple (אין, אין על שמות הלקים של OPI) ובבקבוק הוא נראה מעין סגול-ורוד. אז זהו, שרק בבקבוק. במצאיות מתקבל צבע ורדרד-סגלגל חביב, שלא קשור בכלל למה שחושבים שאמורים לקבל.
הנה עוד תמונה של הלק הזה -
הלק השני שניסיתי נקרא Do you think I'm Tex-y? ובמבט על הבקבוק הגוון הוא ורוד כהה, לכיוון הפוקסיה. הפעם, הגוון במציאות מאוד דומה לזה בבקבוק. מאוד מאוד אהבתי את הגוון. הוא קר (בעל תת-גוון כחול) והוא בול אני. הנה כמה תמונות של הלק -
שני הלקים האלו מתהדרים בפורמולה חדשה של OPI, שאני נתקלת בה פה לראשונה. המדובר בפורמולה ג'לית, ולא קרמית. זוכרות את הגלוסים מקולקציית See Thru של מאק? אז ככה הלקים האלו נראים. היתרון של המרקם הג'לי הוא הברק המיימי ההורס שיש ללק. מצד שני, החסרונות רבים מספור. ראשית, המרקם מיימי ודליל מדי לדעתי, כך שנדרשות 3 שכבות על מנת להשיג תוצאה סבירה (וגם אז הגוון לא ממש אטום). ללק הראשון לא היו מזיקות גם 4 שכבות, הלק השני היה קצת יותר סביר ו-3 שכבות הספיקו בהחלט.
לי אישית אין סבלנות (וגם לא זמן) למרוח 3 שכבות, כך שנרשמה פה אכזבה גדולה.
הגוון לא נראה שבע, לא כמו שאני אוהבת. הגוון של הלק הראשון שונה מאוד ממה שנראה בבקבוק, ואילו השני קצת יותר קרוב אליו.
ועוד חסרון - כבר אחרי יום אחד של לבישה התגלו סימנים ראשונים של התקלפות. זה לא קורה לי עם לקים אחרים של OPI, כך שאני מסיקה שזו אשמת הפורמולה החדשה.
בקיצור - למי שאין זמן וסבלנות למרוח 3 שכבות מומלץ להתרחק מהלקים האלו. מצד שני, הגוון של הלק השני כל כך מהמם, שהוא אולי שווה את זה.
אני מקווה שבקרוב ייצא לי לנסות את שלושת הלקים האחרים מהקולקציה, על מנת לגבש דעה סופית על המרקם שלהם.